מבחני אוטיזם - אילו יש?

מבוא

ההפרעה בספקטרום האוטיזם היא אחת ההפרעות ההתפתחותיות הנרחבות שנמצאות בעיקר בילדות. הסימפטומים העיקריים של הפרעה בספקטרום האוטיזם הם אינטראקציה חברתית קשה.

ישנן מספר בדיקות שיכולות לעזור באבחון הפרעת אוטיזם. מכיוון שזה קשה מאוד ולעיתים קרובות מייצג אבחנה של הדרה, הבדיקות יכולות להיות בעלות משמעות תומכת, אך לא חותכות. יש בדיקות לילדים כמו גם שאלונים עבור הוריהם, אם כי כמובן שרק תשובות כנות מכל העוסקים בהן יכולות לעזור באבחון.

הפרעה בספקטרום האוטיזם מאובחנת לרוב בילדות, אך קיימות גם בדיקות ספציפיות להפרעה בספקטרום האוטיזם בקרב מבוגרים, בהן בדרך כלל מאובחנים הצורות הקלות יותר של ההפרעה.

מכיוון שהאבחנה של הפרעה בספקטרום האוטיזם מתגלה כקשה מאוד ולעיתים קרובות ניתן להסוות אותה על ידי בעיות פסיכולוגיות אחרות כמו הפרעות חרדה, דיכאון או הפרעות קשב וריכוז, לעתים קרובות מתבצע אבחון מוטעה.

אילו בדיקות יש לילדים?

קיימות מספר בדיקות לילדים שיכולות לעזור באבחון הפרעה בספקטרום האוטיזם. המשותף לכל המבחנים הוא שהם מכוונים לכישורי החברה והשפה של הילד, כמו גם לאמפתיה ואינטליגנציה.

הבדיקות הנפוצות ביותר הן בדיקות CARS, ARI-I ו- ADOS (בדיקת ADOS ראה להלן).

מבחן ה- CARS עומד על "סולם דירוג האוטיזם בילדות". זה משמש לבדיקת כישורים מוטוריים ושפה, כמו גם כישורים חברתיים ואמפתיה. חשוב שהמשימות שניתנו לילד יתאימו לגיל הילד.

נבדקים מצבים שונים:

1. הילד ממוקם בסיטואציות בהן הוא צריך לתקשר עם הבודק בדרכים מסוימות. יש לשים לב לתחושת אמפתיה, קשר עין והתנהגות במצבי קונפליקט.

2. הילד מעודד לחקות את השפה בהתאם לגילו.

3. הילד מוצב במצבים לא נוחים בהם נשפטת השפעתו של הילד. כלומר, נשפט אם הילד מתרגז באופן לא הולם או שמא הילד אדיש באופן בלתי הולם.

4. נבדקים הכישורים המוטוריים של הילד. כאן, מיומנויות מוטוריות עדינות חשובות במיוחד, אשר ניתן להפחית או אפילו להיעדר אצל ילדים אוטיסטים.

5. נבדקת יכולתו של הילד לפתח קשרים עם דברים. זה כולל, למשל, משחק והומניזציה של צעצוע מגושם.

6. נבדק האם הילד מסוגל להסתגל לסיטואציות שונות, גם מוזרות, ולנהוג בהן באופן הולם. אצל ילדים אוטיסטים רבים יכולת זו מצטמצמת, כך שהם זקוקים להרבה מבנים ותהליכים חוזרים ונשנים על מנת להרגיש בנוח.

7. נבדק האם הילד מסוגל ליצור קשר עין עם הבודק. ילדים אוטיסטים רבים נמנעים מכך.

8. השמיעה נבדקת. ילדים אוטיסטים רבים אינם מקשיבים לשמותיהם שלהם. באבחון הדיפרנציאלי יש לשלול אובדן שמיעה או חירשות.

9. נרשמים ריח, טעם ותחושת הכאב.

10. נבדקים תגובות הפחד. זה קורה או דרך הפרדה מההורים או באמצעות חפצים מפחידים.

11. האינטליגנציה של הילד נבדקת. בהתאם לסוג ההפרעה בספקטרום האוטיזם, הבדיקה עשויה להיות מתחת לממוצע או מעל הממוצע.

מבחן ה- ARI-I הוא שאלון להורים. במידת האפשר, תמיד יש לבצע בדיקה זו במקביל לבדיקות אחרות. זה מאפשר להעריך טוב יותר את הליקויים של הילד ולהעריך בצורה מדויקת יותר את התנהגות הילד באמת בחיי היומיום.

קרא עוד על זה תחת מבחן אינטליגנציה

אילו בדיקות יש למבוגרים?

קיימים שאלונים רבים למבוגרים. מכיוון שקשה יותר לשפוט על התנהגות מבוגרים מאשר אצל ילדים, בדיקות אלו מועילות ביותר באבחון בבגרות.

אם יש צורה קשה של אוטיזם, היא מאובחנת בילדות. זה מרמז שצורות של אוטיזם בדרך כלל מתונות יותר בבגרותן וכי הנפגעים יכולים לנהל חיים תקינים למרות המחלה, גם אם זה מאופיין במגבלות. המגבלות הנפוצות ביותר נראות באינטראקציה חברתית, בשותפויות או בעבודה.

מבחן ADOS

מבחן ה- ADOS (סולם תצפית אבחנתית להפרעות אוטיסטיות) הוא מבחן בו בוחן מיומן מתבונן בילד במצבים שונים. ניתן לבצע את הבדיקה מגיל שנתיים.

הילד נחשף לסיטואציות חברתיות שונות על מנת להעריך את התנהגותו ולחשוף ליקויים חברתיים או לשוניים. במידת האפשר, יש לתקנן את המצבים על מנת להבטיח שהמבחן מספק תוצאה אובייקטיבית ככל האפשר.

מבחן ADOS הנו מבחן נפוץ לילדים עם הפרעה בספקטרום אוסטיזם, והוא מתבצע לרוב על ידי פסיכיאטרי ילדים או פסיכולוגים מיומנים. זה לוקח בערך 30 עד 75 דקות.

מבחן פנים

מבחן הפנים הוא אחד המבחנים המפורסמים ביותר שקשורים לאוטיזם.

מכיוון שתסמין חשוב להפרעת הספקטרום האוטיסטי הוא אי הבנה של רגשותיהם של אנשים אחרים ותחושה מופחתת של אמפתיה, מבחן זה נועד לזהות רגשות. כאן מוצגות המטופל ברציפות תמונות של פרצופים עם הרגשות שמחים, עצובים וכועסים, אותם עליו להכיר נכון. אם המטופל אינו מסוגל לעשות זאת, הדבר יכול לאשש את האבחנה של הפרעה בספקטרום האוטיזם.

איזה רופא יבחן לאוטיזם?

הבדיקות U שנקראות אצל רופא הילדים ניתנות לילדים. בריאות הילד נבדקת בפרקי זמן קבועים, מעקב אחר מחלות שכיחות והתפתחות הילד מנוטרת. יש בחינות U1-U9 ו- J1.

ה- U1 מתקיים מיד לאחר הלידה על ידי המיילדת או רופא ילדים. שאר בדיקות ה- U מבוצעות על ידי רופא הילדים, ברוב הפעמים מבחינים בהתנהגות לא תקינה של הילד במהלך בדיקה זו.

האבחון והאבחנה הנוספים לרוב כבר לא מבוצעים על ידי רופא הילדים, אלא על ידי פסיכיאטר ילדים ומתבגרים.

יתכן גם שההורים עצמם מכירים בהתנהגות חריגה מילדם. במקרה זה, הגיוני לפנות תחילה לרופא הילדים המטפל, מכיוון שהם מכירים בדרך כלל את הילד מלידתו ולילד הנוגע בדבר יש גם יחסי אמון עם הרופא. לאחר מכן רופא הילדים יכול לנקוט בכל הצעדים הבאים לפי שיקול דעתו.

קרא עוד על זה תחת חקירת U 9