אפידדימיס נפוחים - מה עומד מאחוריה?

מהי אפידדימיס נפוחה?

האפידדימיס יושב בקוטב העליון של האשכים ומורכב מתעלה האפידדימלית הפצועה חזק, שיכולה להיות באורך של ארבעה עד שישה מטרים. הם ממלאים תפקיד מכריע בהיווצרות הזרע בכך שהם מאפשרים לזרע לעבור במגוון תהליכים. ניתן לייחס נפיחות במבנה זה לכמה גורמים, שלכל אחד מהם סימפטומים שונים. בהתאם לסיבה הבסיסית, מצוין טיפול, אשר בדרך כלל ניתן להניח פרוגנוזה טובה.

מה זה יכול להיות?

במקרים הנפוצים ביותר, נפיחות מבודדת של האפידדימיס נובעת מדלקת באפידדימיס הנקראת אפידדידימיטיס. בעוד שגברים צעירים נגרמים לרוב כתוצאה מזיהום המועבר במגע מיני, גברים מבוגרים חווים לעיתים קרובות דלקת באפידדימיטיס כחלק מזיהומים רגילים בדרכי השתן, המופיעים לעיתים קרובות בגלל שתן שיורי. בדרך כלל לא ניתן לאתר פתוגן בילדים צעירים.

אולם מבחינת אבחנה דיפרנציאלית יש לקחת בחשבון דרישות שטח נוספות. זה כולל spermatocele בפרט. במקרה זה, כתוצאה מהיצרות הווסט-דפרנים, מתנפחות צינורות האפידדימל, שיכולים להתמלא בנוזל הזרע ובכך להגדיל את גודלם. ברוב המקרים, spermatocele הוא סימפטומטי.

יתר על כן, פיתול האשכים, כלומר פיתול האשך עם צביטה שהתקבלה בכלי האספקה, יכול להוביל לנפיחות באשך ובאפידדימיס. עם זאת, נפיחות של האפידדימיס יכולה להיות גם כתוצאה מניאופלזמות ממאירות, שיש לשלול כחלק מהאבחנה. גידולים אלה מאופיינים במסה נטולת כאבים של האפידדימיס.

קרא עוד על הנושא בכתובת:

• ציסטות אפדידימיות
• אפידדימיס כרונית

אִבחוּן

האבחנה של נפיחות באפידדימיס כוללת תחילה אנמנזיס מדויק. במקרה של גברים צעירים, יש להתייחס במיוחד לאפשרות של זיהום במחלות מין. אצל חולים מבוגרים האינדיקציה לדלקות בדרכי השתן בתדירות גבוהה יכולה להיות חשובה.

לשם הבהרה נוצרת תרבית שתן בכל המקרים בהם ניתן לאתר זיהומים חיידקיים אפשריים. אם יש חשד למחלה המועברת במגע מיני, יש צורך בספוגית בשופכה. בנוסף, ניתן לאתר רמות מוגברות של דלקת בדם במקרים של דלקת.

בדיקה גופנית מצביעה על ירידה בכאבים בעת הרמת שק האשכים (סימן פרנה) מצביע על דלקת, ואילו פיתול האשכים אינו מדווח על כל שיפור. על מנת להבדיל בין מסות שפירות אפשריות לגידולים, מבוצע אולטרסאונד של האשך המאפשר הערכה מדויקת של השינויים המבניים. ניתן להשתמש בו גם כדי להעריך אם מדובר באשך.

איך אני יכול להרגיש את האפידדימיס?

מישוש האשך והאפידדימיס הכי קל לעשות בזמן עמידה. איבר המין מורם מעט ביד אחת וניתן לחוש את האשך בעזרת היד החופשית. חשוב להעריך את האשכים באופן אינדיבידואלי. האפידדימיס נמצא על הקוטב העליון של האשך וקל יותר להרגיש אותו מאחורי שק האשכים. לרוב זה מרגיש מעט רך יותר מהאשכים עצמם, במהלך הבדיקה יש להקדיש תשומת לב לכאבים, רגישות, אחיזת נוזלים ופינוק.

תסמינים נלווים

בהתאם לסיבה הבסיסית, ניתן לקיים תסמינים שונים לנפיחות באפידדימיס. תאי זרע וגידולים מאופיינים בדרך כלל בחוסר תסמינים, ובמיוחד חוסר כאב.

מצד שני, דלקת עלולה לגרום לאדמומיות, נפיחות וחימום יתר של שק האשכים. הכאב כאן לרוב לרוחב. מכיוון שרוב הדלקת מקורן בדרכי השתן, חולים מדווחים לרוב על מתן שתן כואב ועל תחושה של שתן שיורי. יש גם עלייה בכאבים במהלך קיום יחסי מין.

קרא עוד בנושא בכתובת: כאב אפידדימיס

בהתאם לסוכן הסיבתי, יכולים להופיע גם תסמינים מערכתיים כמו עייפות, חום או נפיחות בבלוטת הלימפה. מחלות מין מועברות לרוב לתסמינים אחרים. כלמידיה וזיבה גורמים לשחרור מוחלט בבוקר, ואילו עגבת מובילה להתפתחות של כיבים נטולי כאבים.

קרא עוד בנושא בכתובת: אלה התסמינים שאתה יכול לדעת אם יש לך דלקת באפידדימיטיס

יַחַס

הטיפול בנפיחות אפידדימלית יכול להשתנות במידה רבה בהתאם לסיבה הבסיסית. דלקת באפידדימיס בהקשר של מחלות מין או דלקות בדרכי השתן הקלאסיות מחייבות טיפול אנטיביוטי. בהתאם לפתוגן משתמשים כאן בתכשירים שונים.

לשיכוך כאבים נקבעים משככי כאבים קלים כמו איבופרופן או אקמול. במקרה של מחלות מין, תמיד יש לטפל בבן / בת הזוג המיני על מנת להימנע מהידבקות מחדש. בחולים מבוגרים הסובלים מדלקות בדרכי השתן תכופות, יש להבהיר את הגורם.

כאשר מאבחנים תאי זרע, לרוב אין שום אינדיקציה לטיפול, שכן מדובר במסה שפירה ללא תסמינים. גידולי אפידדימיס מוסרים תמיד על ידי טיפול כירורגי, ובהתאם לשלב הגידול, מטפלים בהמשך.

אין כאב

אם התנפחות אפידדימלית מתרחשת ללא כאבים, זה ברוב המקרים בגלל ציסטות אפידדימליות, spermatoceles. הסרה כירורגית של מבנים אלה מצויינת רק במקרה של מגבלות תפקודיות בגלל גודל המסה.

אולם במקרה של המונים ללא כאבים, תמיד יש לבצע בירור גידולים. מכיוון שרוב גידולי האשכים גדלים במהירות, גילוי מוקדם והסרה כירורגית הוא קריטי לפרוגנוזה.

משך / תחזית

ככלל, ניתן להניח פרוגנוזה טובה לנפיחות באפידידימל. דלקות בדרך כלל מגיבות היטב לטיפול אנטיביוטי ומתרפאות ללא השלכות. רק במקרים נדירים העקרות נובעת מהידבקויות ועקירה שלאחר מכן של הוופר דפרנס. במקרה של ציסטות אפידדימיות, ניתן להניח מסלול מסובך ללא נזק תוצאתי. במקרה של גידולים ממאירים, הפרוגנוזה תלויה במידה רבה בסוג הגידול המדויק ובשלב שלו.