קטיעת בוהן

מבוא

קטיעת בוהן היא הסרה כירורגית של אצבע אחת או יותר.
מומלץ לבצע כריתת אצבעות כף הרגל אם הרקמה נפגעת על ידי מחלה או פגיעה במידה כזו שכבר אין סיכוי שהבוהן תוכל להחלים שוב. אחרת, אצבעות הרגליים יכולות להירקב ולהיות מודלקות, מה שבמקרה הגרוע ביותר יכול להוביל להרעלת דם מסכנת חיים.

סיבות

הגורמים המובילים לצורך קטיעת בוהן הם בדרך כלל מחלות בהן הפרעת אספקת החומרים המזינים לרקמה. כריתה הופכת להיות הכרחית כאשר כבר לא ניתן לשמור על הבוהן ובמידה אחרת תמות.

הגורם השכיח ביותר הוא המחלה הבסיסית סוכרת סוכרת ("סוכרת"). בפרט אם המחלה מטופלת בצורה לא מספקת היא מתפתחת לאורך זמן הרס של כלי הדם והעצבים הקטנים, כך שהבהונות כמו החלק האחרון של כף הרגל כבר לא מספקות מספיק חומרים מזינים.

למידע נוסף על הרס זה של כלי דם קטנים ועצבים, עיין במאמר שלנו מיקרואנגיופתיה סוכרתית.

גורם נפוץ נוסף שיכול להוביל לכריתת אצבעות רגליים הוא מה שמכונה "סתירה לסירוגין" (מחלה עורקתית היקפית; PAD). מחלה זו, אשר נגרמת בעיקר כתוצאה מעישון ולחץ דם גבוה, מביאה להגברת ההסתיידות של כלי הדם בזרועות וברגליים. בשלב מסוים, אין מספיק דם, וכך חמצן וחומרים מזינים, כבר לא מגיעים לקצות אצבעות הרגליים, כך שגם אלה מתים אם הם לא קטיועים.

את הסיבות למחלה הנגדית הזו ניתן למצוא במאמר שלנו PAD - אלה הגורמים!

עם שני הסיבות הללו, לעתים קרובות מושפעים חלקים אחרים של כף הרגל או הרגל התחתונה ויש לבצע פעולות קיצוניות יותר. בניגוד למחלות הכרוניות שהוזכרו, תאונה או פגיעה אחרת בהונות אצבע אחת או יותר עשויות לעיתים לגרום לקטיעת אצבע.

ל.האם אתה סובל מפצע בכף הרגל שאינו נרפא? תוכל למצוא מידע נוסף על כך במאמרים שלנו הפרעת ריפוי פצע ו דלקת הפצע!

כף הרגל הסוכרתית כגורם לקטיעת בוהן

לעיתים, רגל סוכרתית עשויה לדרוש כריתת אצבעות אצבע אחת או יותר. עם זאת, רק מחליטים לבצע קטיעה אם כל אמצעי הטיפול האחרים אינם מספיקים בכדי לשמר את הבוהן או את אצבעות הרגליים.
האמצעי החשוב ביותר למניעת התפתחות כף רגל סוכרתית והצורך בקטיעה הוא לטפל במצב בצורה הטובה ביותר שתוכלו. בנוסף לתזונה בריאה ופעילות גופנית, חשוב לבצע טיפול תרופתי ובדיקות רפואיות קבועות. אם מתרחשת כף רגל סוכרתית עם פצעים פתוחים, יש להתייחס אלינו בצורה מקצועית ככל האפשר.
רק כאשר אין סיכוי לריפוי, יש לכרות אצבעות אצבע אחת או יותר.

האם יש לך סוכרת? הדרך הטובה ביותר לנהל את סוכרת ניתן למצוא במאמרים הבאים:

  • טיפול בסוכרת
  • המלצות תזונה לסוכרת

אִבחוּן

האבחנה של מחלה הדורשת קטיעת בוהן נעשית על ידי הרופא על בסיס בדיקות שונות. קטיעה נחשבת בדרך כלל רק אם יש נזק בלתי הפיך לרקמות ולא ניתן לשמור על הבוהן. זה יכול להיות המקרה, למשל, בגלל זרימת דם לא מספקת כתוצאה מהסתיידות כלי הדם או פצע שאינו מרפא.

בנוסף לייעוץ הרפואי והבדיקה הגופנית, הרופא משתמש, למשל, בייצוג כלי הדם של כלי הדם בשיטות הדמיה כמו אנגיוגרפיה לאבחון.

תסמינים נלווים

לפני הקטיעה

הסימפטומים הנלווים האפשריים שיכולים להופיע במקרה של כריתת אצבעות כף הרגל תלויים בעיקר במחלה הבסיסית.

בכף רגל סוכרתית, סיבי העצב המתווכים בכאב נפגעים או נהרסים לרוב, כך שלמרות נזק בולט או ברקמות בבוהן, לעיתים קרובות יש כאב מועט או חסר. לעומת זאת, חולים רבים נוטים להתלונן על תחושת עקצוצים כמו "סיכות ומחטים" או תחושת קהות בכפות הרגליים. בנוסף, תנועה מוגבלת של כף הרגל יכולה להיות סימפטום נלווה.

אם התקשות העורקים, כמו ב"קלורדיקציה לסירוגין ", PAD (מחלה עורקתית היקפית) הוא המצב הבסיסי, לעומת זאת, כאבים הם לרוב בקדמת הבמה.

עם זאת, לעיתים קרובות יש תמונה מעורבת של המחלות, כך שהתסמינים הנלווים יכולים להיות שונים מאוד.

לאחר הקטיעה

קטיעת הבוהן מתרחשת בהרדמה כך שלא מורגש כאב. לאחר הכריתה, כאבים מהניתוח הכירורגי עשויים להימשך, אך בדרך כלל ניתן לטפל בזה באמצעות משככי כאבים. אם הרקמה מתרפאת ללא סיבוכים, הכאב בדרך כלל שוכך תוך מספר ימים.

במקרים נדירים מאוד, כאבי פנטום מופיעים לאחר שבועות עד חודשים, מה שאומר שמורגש כאב באצבעות הרגליים שכבר לא נמצאים שם.
בנוסף, המחלה הבסיסית שהפכה את קטיעת הבוהן הייתה נחוצה לעיתים קרובות. לאחר שיפור ראשוני, כאב בשאר כף הרגל עלול לחזור. בכל מקרה יש להבהיר מייד בכאבים חוזרים או מחמירים בכפות הרגליים על ידי בדיקה והערכה רפואית.

אתה עשוי להתעניין גם בנושא זה: קטיעת רגל תחתונה

מהלך הפעולה

הכנה

לפני ביצוע קטיעת בוהן, על הרופא להסביר למטופל את ההליך ואת הסיכונים להליך. בנוסף, יש לשאוב דם, למשל כדי לבחון את קרישת הדם של המטופל.
ההרדמה מתחילה לפני ההליך בפועל. במקרים מסוימים משתמשים בהרדמה כללית ובאחרים רק בלוק עצב מקומי בתנאי שינה של דמדומים (הרגעה).

תוכלו למצוא מידע נוסף על התהליך, הסיכונים ותופעות הלוואי של הרדמה כללית במאמר שלנו: הרדמה כללית

ביצוע

לצורך ההליך, המטופל שוכב על השולחן על הניתוח.
חתך אורכי נעשה על גבי הגב של כף הרגל במהלך הבוהן אשר אמורה להיות קטיעה, באזור המפרק שבין עצם המטטרסאל ובוהן. החתך ממשיך לאורך העצם סביב הבוהן ומשאיר דש עור קטן על כף הרגל.
לאחר מכן נחשף המפרק המטטרוספלנגאלי על ידי ניתוק כמוסת המפרק והרצועות. יש לנקוט בזהירות כדי להגן על הסחוס המפרקי של הראש המטטרסי. לבסוף, כריתת הגמיש והכוח מתפרקים וניתן להסיר את הבוהן. בעזרת דש העור החתוך ניתן לאחר מכן לתפור את החור שנוצר.

מידע נוסף על תהליך הקטיעה:

  • רמת קטיעה
  • טכניקת קטיעה

טִפּוּל עוֹקֵב

קטיעת בוהן פשוטה לרוב אינה דורשת טיפול מעקב מיוחד. נשיאת משקל חלקית על כף הרגל אפשרית זמן קצר לאחר ההליך.
נשיאת משקל מלאה אפשרית ברגע שהפצע נרפא. המנתח המטפל יקבע מאיזה יום בדיוק צריך להתרחש עומס חלקי או מלא ויידע את המטופל.

יתכן שיהיה צורך לפנות שוב למנתח או לרופא המשפחה כדי לבדוק את הפצע או למשוך את התפרים. הרופא המטפל יודיע למטופל על כך וירשם במכתב השחרור.

בדרך כלל אין צורך לבצע טיפול אורטופדי, למשל באמצעות נעליים או מדרסים מיוחדים. במקרים פרטניים זה יועבר גם על ידי הרופא. יתר על כן, כמו לאחר כל ניתוח כירורגי, הטיפול במעקב כולל את המטופל המציג לרופא שוב במקרה של תסמינים כמו כאב או דלקת בפצע.

כיצד תוכלו להאיץ ריפוי פצעים ומידע מעניין אחר תוכלו למצוא במאמר שלנו אודות ריפוי פצע!

משך השהות בבית החולים

כמה זמן אתם בבית חולים בגלל קטיעת אצבע תלויה מצד אחד במצב הכללי ובמחלות הנלוות של המטופל ומצד שני בתהליך הריפוי.
אדם הסובל מבעיות בריאותיות קלות נמצא בדרך כלל רק בבית החולים במשך מספר ימים, בתנאי שלא יתעוררו סיבוכים.

עם זאת, אם מופיעה הפרעה בריפוי פצעים או זיהום במהלך השהות, ניתן להאריך משמעותית את משך הזמן שיש לשהות בבית החולים. תלוי במצב ובמהלך השחרור יכול להתבצע רק לאחר מספר שבועות.

עם זאת, מכיוון שקטיעת בוהן היא קטיעה יחסית יחסית, הסיבוכים הם פחות משמעותיים מאשר עם קטיעה גדולה יותר.

משך הריפוי

לא ניתן לאמירה כללית לגבי משך הריפוי לאחר קטיעת בוהן.

במקרה הטוב, לאחר מסלול ללא סיבוכים, גפה שיורית מתרפאת לחלוטין תוך מספר שבועות.

אולם לעיתים קרובות קטיעת בוהן מבוססת על מחלה בה מוגבלת זרימת הדם וריפוי פצעים, כמו סוכרת ("סוכרת").
מכיוון שלעתים קרובות המחלה מתקדמת, יתכן שיהיה צורך לקרות חלקים אחרים בכף הרגל, כמו כף הרגל הקדמית כולה. במידה ויהיה צורך בכריתת כף הרגל, הרופא יחליט, תלוי במצב בריאות כף הרגל, לקטיעה המשתרעת עד כמה שצריך אך כמה שפחות.

קטיעת הבוהן היא הקטיעה הפחות רחבה, החיסרון בגישה זהירה מאוד זו הוא שהריפוי מתעכב לאחר הקטיעה ויכולים לקחת כמה חודשים עד שהפצע יתרפא לחלוטין.

דרגת נכות

בעת קביעת דרגת הנכות, המגבלות הפרטניות של אדם תמיד מכריעות.

  • אם קטיעת אצבע כף הרגל ותהליך הריפוי אינו מסובך, לרוב אין מגבלות רלוונטיות, כך שהתהליך בדרך כלל לא מביא לנכות כלשהי.
  • יש יוצא מן הכלל אם יש לכרות את הבוהן הגדולה, מכיוון שזה חשוב ליציבות כף הרגל ובכך לעמדה וביטחון בטוחים. אם אבידה בוהן גדולה, בדרך כלל מוכרת דרגת נכות של 10%.
  • אם כל בהונות כף הרגל הולכות לאיבוד, נקבעת דרגת נכות של 20%.
  • אם במקרים קיצוניים יש לכרות את כל אצבעות הרגליים של שתי כפות הרגליים, התוצאה היא דרגת נכות של 30%.