זופיקלון

הסבר / הגדרה

זופיקלון היא תרופה מעוררת שינה או במינונים גבוהים תרופה הגורמת לך לישון (הִיפּנוֹטִי) שאושרה בגרמניה מאז 1994. זופיקלון משפר את איכות השינה על ידי קיצור זמן ההירדמות, הארכת זמן השינה ומצמצם את הזמן שאתה מתעורר בלילה.

שמות מסחריים

Optidorm (D)

זופיקלודורה (ד)

זופיטין (CZ)

Somnal (A)

Somnosan (D)

Imovane (D, CH)

Ximovan (D)

שם כימי

זופיקלון הוא היחיד שמשמש כתרופת הרגעה (מַרגִיעַ) אושר נגזרת של ציקלופירולון.

זופיקלון הוא מה שנקרא תרופת Z (תרופת Z). משמעות הדבר היא שהיא דומה מאוד להשפעה של בנזודיאזפינים המרגיעים, שכן תרופות ה- Z, כמו הבנזודיאזפינים, נקשרות לאתרי העגינה של ג'מה-אמינובוטירית המקדמים שינה ומרגיעים במערכת העצבים המרכזית.

אזורי יישום

נקראת Zopiclone תרופות הרגעה (מַרגִיעַ) ובמיוחד לטיפול קצר מועד להרדם- ו קושי לישון לאורך הלילה מיושם. סיוע השינה (מהפנט) משפר גם את איכות השינה במובן זה שהוא מקטין את שעות הלילה או את ערות הבוקר המוקדמת מאוד.

בגלל ההשפעה המרגיעה בדרך כלל של זופיקלון יכול גם להיות אנטי חרדה (חרדה), נגד עוויתות (נוגד פרכוסים) ו מרגיע שרירים השפעות נצפות.

צורת מתן / יישום / מינון

זופיקלון בצורת טבלית מצופה סרט נבלע שלם לפני השינה ועם הרבה נוזלים (רצוי מים). המינון (או 3.75 מ"ג אוֹ 7.5 מ"ג) נקבע על ידי הרופא באופן אינדיבידואלי, לפיו מנה יומית של 7.5 מ"ג הנהוגה במבוגרים בריאים. חולים מבוגרים או חולים בעבר בדרך כלל מתחילים במינון יומי של 3.75 מ"ג.

יש חשיבות רבה שכאשר נוטלים זופיקלון יש להבטיח משך שינה של לפחות 7-8 שעות, מכיוון שהתרופה משפיעה לרעה על יכולת התגובה וכך למשל. יכולת הנהיגה עלולה להיפגע קשה. יתרה מזאת, צריכת הזופיקלון ללא ייעוץ רפואי לא תעלה על ארבעה שבועות, אחרת קיים סיכון להתמכרות.

השפעה

לזופיקלון השפעה מעכבת על מערכת העצבים המרכזית. התרופה משיגה את השפעת הרטבה זו על ידי הפעלת מה שנקרא גאבא (חומצה גמאית אמינובוטירית) - קולטנים. גאבא הוא חומר המסר המעכב החשוב ביותר (מערכת העצבים) של מערכת העצבים המרכזית. זופיקלון יכול להיקשר לאתרי העגינה (קולטנים) אלה של GABA ולהפחית את ריגושם של תאי העצב דרך זרם של כלוריד או אפילו לעכב אותו לחלוטין במשך זמן מה. תא העצב אז כבר לא נרגש במשך זמן מה ולא ניתן להעביר דחפי גירוי נכנסים למערכת העצבים המרכזית.

ריכוז הפלזמה המרבי (כלומר המינון הגבוה ביותר שניתן לגלות בדם) הוא כבר שעה לאחר נטילתו זופיקלון השיג. זמן מחצית החיים, כלומר התקופה בה מחצית הריכוז בדם, הוא 5 שעות.

תופעות לוואי

כמו בכל התרופות היעילות, תופעות לוואי יכולות להופיע בעת נטילת זופיקלון.

לרוב, חולים מדווחים על אחד מהם שינוי בתחושת הטעם (מתכתי, מר) ו פה יבש. חוץ מזה גם הם סיוטים, כאב ראש, הפרעות ראייה, רגשות חולשה, סְחַרחוֹרֶת, הפחתה בביצועים, כמו גם א ישנוניות בשעות היום תופעות לוואי אפשריות בעת נטילת זופיקלון. בנוסף, פערי זיכרון או זיכרון יכולים להתרחש לאחר נטילת התרופה (אמנזיה אנטרוגרדית) מתרחש. יתר על כן, תפיסות שגויות (הזיות) תיאר.

אין לזלזל בהיבטים הפיזיים והפסיכולוגיים פוטנציאל ממכראשר מורכב בעיקר משימוש רגיל וארוך טווח בזופיקלון. יתר על כן, לאחר מספר שבועות של שימוש קבוע בזופיקלון, עלולים להופיע תסמיני גמילה כתוצאה מהשפעת ההתמכרות לאחר הפסקתם. לכן יש חשיבות רבה לקחת את התרופה רק להפרעות שינה קשות ולפרק זמן קצר, ולפרעות ממכרות ידועות לשקול בזהירות את הצריכה, ובמידת הצורך, ראשית לטפל בהפרעת שינה בתרופות פחות חזקות בעלות פוטנציאל ממכר נמוך יותר.

אינטראקציה

אם נלקחים בו זמנית כדורי שינה אחרים או תרופות הרגעה, כמו גם כאבים ותרופות הרדמה, עלולה להיות מועצמת ההשפעה הדיכאונית של הזופיקלון. יתר על כן, תרופות לטיפול במחלות נפש מובילות להרפיית שרירים (מרגיעי שרירים), להתקפים (תרופות אנטי אפילפטיות) ותרופות מסוימות לאלרגיות (אנטיהיסטמינים) לדיכוי חזק יותר של מערכת העצבים המרכזית. תרופות המקטינות את תפקוד האנזים המשפיל את זופיקלון (ציטוכרום P450) מעכבים, למשל טיפול תרופתי פטרייתי (למשל קטוקונזול, איטראקונזול) או אנטיביוטיקה מסוימת (למשל אריתרומיצין, קלריתרומיצין) המגבירים את השפעת הזופיקלון.

לעומת זאת, תרופות המפעילות את האנזים המשפיל את זופיקלון (ציטוכרום P450) (כמו סיבוב ג'ון, פנובארביטל, קרבמזפין או ריפמפיצין) מפחיתים את השפעת הזופיקלון.

הוֹרָאָה נֶגדִית

מצד אחד, אין להשתמש בזופיקלון במקרה של הפרעות נשימה או פרקים ידועים של נשימה בזמן השינה (דום נשימה בשינה) לעומת זאת עם אחד כשל בכבד (אי ספיקת כבד).

יתרה מזאת, אסור לרשום זופיקלון להתמכרויות קיימות או בעבר.

מחלת שרירים (מיסטניה גרביס) היא גם התווית נגד לנטילת התרופה.

דרישת מרשם

זופיקלון הוא א תרופת מרשם, שרק רופא אמור לרשום אותו ולהילקח לפרק זמן קצר.