הפרעת אישיות
מילים נרדפות
הפרעת אישיות פרנואידית, הפרעת אישיות סכיזואידית, הפרעת אישיות דיסוציאלית, הפרעת אישיות לא יציבה מבחינה רגשית, הפרעת אישיות היסטריונית, הפרעת אישיות אננקסטית (כפייתית), הפרעת אישיות נמנעת מחרדה, הפרעת אישיות אסתנית (תלויה)
סיכום
המונח "הפרעת אישיות" מקיף מגוון רחב של דפוסי הפרעה שונים מאוד המאופיינים בביטוי קיצוני במיוחד של תכונות אופי מסוימות או "מוזרויות". הגורם המכריע לסיווג כהפרעה אינו נוכחותה, אלא הביטוי החזק במיוחד של תכונות האישיות, שלעתים קרובות הן בעלות השפעה יציבה מאוד לאורך זמן ובמצבים שונים. לא תמיד קל להחליט עד כמה "אקסצנטריות" כזו של אדם זקוקה לטיפול, מה גם שהסובלנות של חברות שונות כלפי ה"מוזרות "של חבריהם שונה בתכלית.
אינדיקציה לצורך בטיפול בהפרעת אישיות היא למשל. B. הגבלה ממשית או נתפסת של אלה שנפגעו בחיי היומיום, בעבודה ובחיי החברה.
בסופו של דבר, אין בהירות לגבי תדירות הפרעות האישיות באוכלוסייה, ההערכות משתנות בין 6-23%.
שיטות פסיכותרפויטיות שונות משמשות לטיפול, אשר תלויות בפרטיכם. א. על סוג ההפרעה הקיימת. טיפול פסיכותרפי כזה יכול להימשך זמן רב, אך במקרים רבים הוא מוביל להפחתה טובה בסימפטומים או לשילוב טוב של המטופל בחיי היומיום שלהם.
סטייה - אישיות
כשניגשים לתמונה הקלינית של "הפרעת אישיות", חיוני לקבל תחילה מושג לגבי המונח "אישיות".
הגדרה שכיחה רואה באישיות סכום המאפיינים האישיים המייחדים את האדם. בהקשר של פסיכולוגיה של אישיות, ישנם מודלים שונים אשר לוקחים בחשבון עובדה זו ומנסים לתפוס היבטים שונים של אישיות ולהכליל אותם לצורך הניהול. דוגמה לכך היא המושג "חמשת הגדולים", המקצה חמישה ממדים עיקריים למושג האישיות, המייצג במידה מסוימת סולמות בין שני נקודות קצה. כחלק מהבדיקות הפסיכולוגיות, תשובות לשאלות סטנדרטיות מקבלות נקודות בסולם זה, אשר כאשר הן רואות כמכלול מספקות מסקנות לגבי מבנה האישיות של האדם המבחן. חמשת המימדים הם:
- מוחצן "חברותי" - "שמור"
- תאימות "ניתנת לשלום" - "מחלוקת"
- מצפוניות "יסודית" - "רשלנית"
- נוירוטיות (יציבות רגשית) "רגוע" - "רגיש"
- פתיחות "יצירתית" - "בלתי נתפסת"
מידות אישיות, המבוססות על מושג "חמשת הגדולים"
הגדרת הפרעת אישיות
הפרעות אישיות הן ביטויים מוגזמים של תכונות אופי מסוימות, "טבעיות" למדי. היקף המאפיינים הללו מתעצם כל כך בהפרעות אישיות, עד שמתעוררת ליקוי חברתי, והוא מעוגן כל כך באישיות, עד כי השפעה מרצון אפשרית רק במידה מוגבלת. דפוסי התגובה הנוקשים הללו מתרחשים לרוב במצבים הנתפסים כמנוגדים.
סוגים שונים של הפרעת אישיות
בסיווג ארגון הבריאות העולמי, ההפרעות הבאות מודגשות בתוך הפרעות אישיות במובן הצר יותר:
- הפרעת אישיות פרנואידית: גישה חשודה, נעלבת בקלות, נטייה לפרש פעולות ניטרליות או ידידותיות של אחרים כמכוונות כלפי עצמו.
- הפרעת אישיות סכיזואידית: קרירות רגשית, עיכוב מגע והתנהגות מרוחקת, רגשות חשדניים-אמביוולנטיים כלפי אחרים, נטייה ל"בדידות "לבידוד.
- הפרעת אישיות דיסוציאלית: חוסר הבנה של כללים ונורמות חברתיות, נטייה לשבור אותם שוב ושוב. אנוכיות, חוסר אשמה, לעיתים קרובות מתנגשים עם החוק וחוסר יכולת ללמוד ממנו.
- הפרעת אישיות יציבה רגשית: הבחנה נעשית בין סוג אימפולסיבי לסוג גבולי (ראו גבול). בסוג האימפולסיבי, קשיים בשליטה עצמית, חוסר יכולת לבקר, התנהגות אלימה לעיתים קרובות.
- הפרעת אישיות היסטריונית: צורך דחוף להיות מרכז תשומת הלב; "משחק", התנהגות דרמטית. נטייה לשקר ולהגזים כדי למשוך תשומת לב.
- הפרעת אישיות אננקסטית (כפייתית): הגשמת משימות פרפקציוניסטיות, הקפדה על כללים ונורמות, נטיות שליטה ופדנטיות. לעיתים קרובות גם קשיים בהבעת רגשות, התנהגות מגניבה ומבוקרת. מצפוניות יתרה יכולה להעריך באופן חיובי בחיי העבודה, תלוי בסיטואציה, אך יכולה להיות לה גם השפעה משתקת (חוסר יעילות). ראו הפרעה טורדנית כפייתית
- הפרעת אישיות נמנעת חרדה: רגישות חזקה לביקורת (אמיתית או חשודה), פחד מדחייה, רגשי נחיתות. על מנת לענות על צורך מוגבר בביטחון, מתקבלות כמה מגבלות משמעותיות בחיי היומיום (התנהגות הימנעות). ראה הפרעת חרדה
- הפרעת אישיות אסתנית (תלויה): תחושת חוסר אונים ותלות באנשים אחרים, חוסר יכולת לקבל החלטות בעצמך. נטייה להתפנק יותר מדי בכדי להימנע מדחייה.
בנוסף ל"מעגל המורחב "של הפרעות אישיות, הנרקיסיסטי (תחושה מוגברת של חשיבותו של האדם, ראו גם נרקיסיזם), הסכיזוטיפים (קשיים באינטראקציה חברתית, הופעה מוזרה-מוזרה; ראו גם סכיזופרניה) והסביל-אגרסיבי (תחושת חוסר צדק מוגזמת, התנגדות פסיבית לדרישות חברתיות) הפרעת אישיות. לבסוף, הסיווג של ארגון הבריאות העולמי מכיל את "הפרעת האישיות המשולבת", המשלבת תכונות של הפרעות אישיות שונות מבלי לשייך את הסימפטומים להפרעת אישיות יחידה בכללותה.
עוד משהו שאולי יעניין אותך: האם ניתן לרפא סכיזופרניה?
ניכר כבר מהרשימה הקצרה לעיל כי קיימים אזורים של חפיפה בין הפרעות האישיות האינדיבידואליות. לעיתים, הפרעות אישיות מוקצות לכן לקטגוריות סופר-עדינות ("אשכולות") על סמך תסמינים:
- התנהגות מוזרה (אשכול א): הפרעת אישיות סכיזואידית
- התנהגות רגשית-דרמטית (אשכול B): הפרעת אישיות דיסוציאלית, לא יציבה רגשית, היסטריונית
- התנהגות מפחדת-נמנעת (אשכול C): הפרעת אישיות פוחדת, אננקסטית, פסיבית-אגרסיבית, אסתנית
תדירות
שכיחות הפרעות האישיות עולה עם 6-23% כאמור, מספר מסוים של מקרים שלא דווחו אינו סביר בגלל הזמינות הקשה. הפרעות האישיות הנפוצות ביותר כוללות הפרעת אישיות תלויה, אנטי חברתית, היסטריונית וגבולית. ההתפלגות המגדרית שונה לסוגים הפרטיים של הפרעות אישיות.
גורם שורש
הסיבה להתפתחות הפרעות אישיות עדיין לא מובנת לחלוטין. נראה כי מספר גורמים חשובים:
- מצד אחד נטייה גנטית להתפתחות הפרעות אישיות המבוססת על z. ב. מחקרים תאומים מוכחים.
- ניתן גם להסביר חריגות בהתפתחות הגיל הרך, שכן ניתן לפרש גם הפרעות אישיות מנקודות מבט מסוימות כתהליכי למידה מכוונים (קונפליקט) הגורמים לתבנית התגובה הנוקשה והבלתי גמישה של טיפולי הפרעה לסיטואציות שונות.
- יתרה מזאת, נזק מוחי מינימלי לגיל הרך או חריגות במאזן העצבים המוחי של המוח נראה הגורם להפרעות.
תסמינים
הסימפטומים מתוארים תחת ההפרעות המתאימות. זה מאפיין את כל הפרעות האישיות שהוא פחות נוכחות מאשר הביטוי וחוסר הגמישות של תכונות אופי מסוימות זה בולט.
אִבחוּן
אבחנה של הפרעת אישיות דורשת נטילת היסטוריה פסיכיאטרית-פסיכותרפויטית מצפונית (הערכה).
קריטריונים אבחוניים לקביעת אבחנה של הפרעת אישיות ניתנים בקטלוגי הסיווג הנוכחיים של ארגון הבריאות העולמי והאגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
תֶרַפּיָה
לטיפול בהפרעות אישיות הם בעיקר הליכים פסיכותרפיים מיושם, אשר בפירוט הוא u. א. תלוי בסוג הפרעת האישיות. לשימוש הם z. ב. שיטות פסיכואנליטיות, עומק פסיכולוגיות או התנהגותיות. המטרות כאן הן להכיר בדפוסי התנהגות בלתי הולמים, ללמוד אסטרטגיות חלופיות לפיתרון מצבים קונפליקטיים ולשיפור ההסתגלות לחיי היומיום והסביבה החברתית.
יתכן שהוא מלווה בטיפול שמטרתו להקל על התסמינים הנלווים טיפול רפואי למשל, פחדים חזקים עלולים להקל על ידי תרופות נגד חרדות.
תַחֲזִית
גם אם הטיפול בהפרעות אישיות ממושך ודורש רמה גבוהה של מחויבות הן מהנפגעים והן מהמטפלים, במקרים רבים ניתן לאפשר למטופל להסתגל היטב לדרישות חיי היומיום (המקצועיים). הצלחת הטיפול מושפעת משמעותית גם מסוג ההפרעה ונוכחות הפרעות אחרות (נלוות) כמו שימוש בסמים. בסופו של דבר לא ברור אם הפרעות אישיות "הניתנות לריפוי" לחלוטין או שמא טיפול מוביל לדיכוי נרחב של התסמינים.
