סרקואיד של העור

הגדרה - מה זה סרקואיד של העור?

סרקואיד היא מחלה דלקתית שיכולה להשפיע על איברים שונים. סרקואיד יכול להיות חריף או כרוני. הריאות נפוצות בעיקר. בנוסף, כ- 30% מהעור נפגעים לעתים קרובות.

סרקואיד של העור קשור לשינויים אופייניים בעור, מה שנקרא erythema nodosum. הנפגעים סובלים מגושים אדומים ואחר כך בגוון כחלחל מתחת לעור.

תסמינים של מחלת עור סרוקואידית

בצורה חריפה של עור סרקואיד, הסובלים מהנפגעים סובלים מנוזמה של אריתמה. פירוש המונח אריתמה הוא אדמומיות דלקתית והמילה nodosum מתארת ​​את שינויי העור הנודולריים. Erythema nodosum מורכב בדרך כלל מגושים אדמדמים ובהמשך כחלחלים מתחת לעור.

הצמתים יכולים להיות גדולים או קטנים ובעלי קוטר של 1 עד 10 סנטימטרים. השינויים הנודולים נמצאים לרוב בפנים, בזרועות, ברגליים, בתא המטען ובריריות הריריות. המיקום השכיח ביותר הוא באזור הצדדים המרחבים של הרגליים התחתונות.

בצורה החריפה של סרקואיד, לעיתים קרובות קיימים דלקת פרקים ולימפדופתיה של המרה בנוסף לאריתמה נודוזום של העור. הצורה הכרונית של עור סרקואידי קשורה גם לשינויי עור נודולריים. בעור יכולים להיות שינויים גדולים, קטנים, תת עוריים, עוקצניים או בצורת טבעת. השינויים הגדולים-נודולריים קשורים בדרך כלל לטלנגיקטזיות, התרחבות כלי דם כחלחלים גלויים.

אם אריתמה מתרחשת במיוחד על הפנים, הרי שמדברים על שתן מסוג זאבת.ניתן לראות גושים כחולים-אדמדמים ומבריקים. אלה נמצאים בעיקר על האף, הלחיים ותנוך האוזניים.

גירוד בסרקואיד בעור

גירוד הוא אי נוחות בעור הגורם לו לרצות לגרד ולשפשף. גירוד אינו סימפטום קלאסי של עור סרוקואידי. עם זאת, אנשים עלולים לחוות גירוד קשה בכל גופם.

צלקות סרקואיד בעור

בשלב הסרקואיד המוקדם או בסרקואיד כרוני, חלים שינויים בעור באזור צלקות ישנות. בהתחלה יש שינויים צהבהבים-אדמדמים ואז שינויים חום-אדמדם באזור הצלקות הישנות.

שינויים בעור בסרקואיד בעור

סרקואיד של העור קשור בשינויים אפשריים בעור. הצורה החריפה של סרקואיד מופיעה עם אריתמה נודוזום, אשר לרוב נסוגה לאחר מספר חודשים. Erythema nodosum מורכב משינויים עוריים בעור, אשר בדרך כלל אדמדמים בצבעם ורגישים מאוד בלחץ.

יש סרודיות כרוניות בעור כרוני הן קטנות וגדולות. עם הזמן השינויים הקטנים-עורבניים בעור גורמים לרוב להיפר-פיגמנטציה של האזורים הפגועים ולהתפתחות טלנגיאקטיות. Telangiectasias הם התרחבות ואסידיים שניתן לראות כחלחל מתחת לפני העור.

Erythema nodosum

האריתמה היא דלקת ברקמת השומן התת עורית והיא מופיעה כחלק מתגובת רגישות יתר. בנוסף לסרקואיד בעור, ניתן להפעיל את אריתמה נודוזום על ידי מחלות אוטואימוניות שונות וזיהומים חיידקיים.

Erythema nodosum נמצא על הפנים, על הזרועות, הרגליים, על תא המטען ועל הריריות. האריתמה נצפתה לרוב בצדדים המרחבים של הרגליים התחתונות.

דלקת העור מציגה אזורים אדמדמים ומנומרים. הצמתים יכולים להיות בגודל 1 עד 10 סנטימטרים ולהפוך לכחלחלים ככל שהם מתקדמים. האריתמה בדרך כלל נרפא באופן ספונטני תוך מספר שבועות עד חודשים.

טיפול בסרקואיד של העור

לא כל סרקואיד זקוק לטיפול. 95% ממחלות סרקואידים חריפות מתרפאות באופן ספונטני תוך מספר חודשים, אפילו ללא טיפול.

אם התסמינים חמורים, ניתן לטפל בסרקואידוזיס חריפה של העור בתרופות אנטי דלקתיות, למשל חומצה אצטילסליצילית (אספירין®) או איבופרופן.

קורטיזון משמש לתלונות גדולות. סרקואיד כרוני של העור מטופל בדרך כלל בקורטיזון במשך מספר חודשים.

מקרים חמורים מאוד של סרקואידוזיס מטופלים בתרופות נגד חיסון. דוגמאות לכך הן מטוטרקסט, אזתיופרין וכלורוקין.

משך זמן לעומת פרוגנוזה של סרקואיד של העור

במחלת עור סרקואידית, יותר מ- 60% מהמקרים נרפאים באופן ספונטני תוך שנתיים עד חמש שנים. המחלה מתקדמת רק אצל 10 עד 30% מהחולים.

במקרה של צורות מיוחדות כמו זאבת-pernio, כ- 50% מהמקרים נרפאים באופן ספונטני. לרוע המזל, גם לאחר שהעור נרפא לחלוטין, סרקואידוזיס יכול להמשיך לחזור.

מהלך המחלה של סרקואיד בעור

הצורה החריפה של סרקואיד נרפאת באופן ספונטני אצל 95% מהמטופלים בתוך חודשים. למרבה המזל, יותר ממחצית מכל המקרים סרקואידים מתרפאים בתוך שנתיים עד חמש שנים. המחלה מתקדמת בסביבות 10 עד 30% מהמקרים.

בסך הכל, שינויי העור הנודולים מתרפאים טוב יותר מהצורה המיוחדת של זאבת-pernio. במקרה של סרקואיד, הפרוגנוזה תלויה בממצאי הריאה.

גורם לסרקואיד של העור

סרקואיד היא מחלה דלקתית רב-מערכתית ללא סיבה ידועה. בהחלט יש קשר עם אנטיגנים HLA מסוימים, וזו הסיבה שמדענים מניחים נטייה גנטית להתפתחות סרקואיד.

יחד עם זאת, קשר עם גורמים סביבתיים קובע. זה כולל עבודה בתעשיית המתכת וכן עבודה בחקלאות.

אבחון סרקואיד של העור

מכיוון שסרקואיד של העור גורם לתסמינים אופייניים, הנפגעים בדרך כלל פונים לרופא מוקדם. רופא המשפחה יכול להתרשם ראשונה, ובהתאם לתלונות הנלוות אליו, להתחיל בדיקות נוספות במידת הצורך.

בדרך כלל, תופנה לרופא עור. רופא העור בדרך כלל לוקח ביופסיות ודגימות רקמות ובוחן אותן מיקרוסקופית.

ביופסיה סרקואיד בעור

רופא העור לוקח ביופסיה של העור כדי לאשר את האבחנה אם יש חשד לסרקואיד בעור. לשם כך, תחום האזור של העור שיש לבדוק הוא מחוסם ומחוטא ואז חותכים אותו עם אזמל. לאחר מכן נבדקת הביופסיה שהוסרה תחת המיקרוסקופ.

תוכלו לקרוא מידע נוסף בנושא זה כאן: ביופסיה של העור

המלצות מצוות העורכים

מידע כללי נוסף עשוי לעניין אותך גם:

  • סרקואידוזיס - תסמינים, סיבות וטיפול
  • תסמונת Löfgren
  • תסמינים של סרקואיד